העברת קול דרך קירות בניין ודרך הזכוכיות נשלטת למעשה במסה ובגמישות של החומר, ככל שהחומר כבד יותר וגמיש יותר יעילותו בהפחתת העברת קול יהיה טוב יותר.

זכוכית מטבעה הינה חומר שאינו מהווה מחסום מועיל להעברת קול, ולמרות זאת היא ממוקמת באזורים הקריטיים ביותר מבחינת הבידוד האקוסטי של המבנה, מכיוון שהזכוכית הינה חומר קל ונוקשה, מעבר הקול דרכה גבוה מאד.

העברת קול לתוך בניין מתרחשת גם בדרכים נוספות בנוסף על הזכוכית. גל קול מועבר גם דרך רכיבים של קיר הבניין, קול זה יכול להיבלע בדרגות שונות על ידי רכיבים אחרים הקיימים בתוך הקיר ובאמצעות המבנה עצמו.

כאשר גלי קול פוגעים בקיר, חלק מהגלים מוחזרים, חלקם מועברים וחלקם נבלעים בקיר. ככל שהחומר שבו הגלים פוגעים נקבובי יותר כך יוחזרו פחות גלי קול, זאת אומרת שככל שחומר נקבובי יותר הוא סופג יותר רעש ולכן מבודד אקוסטית טוב יותר. לכן בבידוד הקירות משתמשים בפיברגלס, צמר סלעים וקירות גבס המשמשים כאלמנטים מבודדים.
 

ובחלונות- מסגרת החלון חשובה מאד בהקשר של בידוד אקוסטי, למרות שבדרך כלל מקשרים אותה למאפיינים תרמיים. אחד הפרמטרים שיש לקחת בחשבון הוא רמת האטימות. חלונות עם מפתחים גדולים, מאפשרים מעבר רב יותר של קול. חלונות הזזה וחלונות כיס, טובים פחות מבחינת אקוסטית (ותרמית) בגלל הקושי בסגירה ואטימות מוחלטת. חלונות פתיחה ,כגון דריי קיפ או ציר ייתנו תוצאות טובות הרבה יותר.

רעש חזק המפעיל לחץ על מסגרת החלון יגרום לרעידות ותנודות, שיעברו דרך פרופיל החלון אל תוך הבית. זאת אומרת שמציאת פתרון לזיגוג בלבד אינו מספיק להפחית העברת קול תוך הבית ויש לוודא שהפרופיל עצמו חזק ומבודד מספיק.

זכוכית אינה מחסום יעיל להעברת קול. כאשר מדובר בזכוכית מונוליתית-בעלת שכבה אחת, הדרך לשפר את הבידוד האקוסטי שלה היא באמצעות הגדלת העובי, זכוכית עבה יותר תנחית את עוצמת הקול ברמה טובה יותר. בזכוכית רב שכבתית ניתן לשפר את הביצועים האקוסטיים של החלון בהשוואה לזכוכית מונוליתית על ידי שכבת ביניים העשויה PVB -פוליוויניל בוטריאל, שכבה המדביקה את שכבות הזכוכית זו לזו.

לזכוכית בידודית- זכוכית כפולה עם חלל אויר או גז, יכולת בידוד אקוסטי גבוהה בהרבה בגלל יכולתה לשלב זכוכית מונוליתית ורב שכבתית בנוסף למרווח בין הזכוכיות. למילוי גז בעל צפיפות גבוהה במרווח שבין השמשות יש השפעה רבה על הביצוע האקוסטי.

לסוג הזכוכית בה משתמשים יש מגבלה הנובעת מאילוצים של סוג הפרופילים של החלונות. זכוכית בעובי של 44 מ"מ אינה מעשית ברב המקרים במסגרות האלומיניום הסטנדרטיות למרות שזה העובי האופטימאלי בכדי להגיע לבידוד אקוסטי מועיל. קיימים מספר סוגי חלונות מיוחדים מאלומיניום שעובי הזכוכית יכול להגיע ל 32 מ"מ אך חלונות אלה בדרך כלל יקרים יותר, ניתן גם להגיע לזיגוג עבה יותר באמצעות שינוי האטמים של החלונות.

המגבלה של עובי הזכוכית יוצרת למעשה מגבלה של הבידוד האקוסטי של החלונות.

לחלונות פולימריים סטנדרטיים פרופיל עבה וחזק המאפשר הנחת זכוכית בידודית- כפולה ( 2 זכוכיות ומרווח בינם) וטריפל (3 זכוכיות עם 2 מרווחים) המגיעים לעובי כולל של עד 44 מ"מ, ניתן לשלב גם זכוכית רב שכבתית. יש לציין שחלונות אלו מגיעים כסטנדרט עם זכוכית בידודית- כפולה עם מרווח של 16 מ"מ בעובי כולל של 24 מ"מ.